עיקרון הגבלת השלטון

מיכאל דדון | עקרון הגבלת השלטון

עיקרון חשוב שנועד למנוע ריכוז עוצמה רבה מידי בידי השלטון, לאפשר ביקורת על השלטון, למנוע דורסנות ושרירותיות של השלטון, כדי למנוע את עריצות הרוב, ולהגן על זכויות המיעוט. השלטון מרכז בידו לעיתים קרובות עוצמה וסמכויות רבות: משאבים כלכליים ואנושיים, שליטה על מקורות מידע, שליטה במקורות הכוח ואכיפת החוק, והוא עלול לעשות בהם שימוש לרעה, לכן יש להגבילו.

מנגנוני פיקוח והבקרה, פורמלים ובלתי פורמלים, נועדו למנוע מצב בו השלטון ינצל לרעה את עוצמתו.

האמצעים להגבלת השלטון הם: קיום בחירות בתקופות קבועות, אפשרות להחלפת השלטון, הפרדת

הרשויות, מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה.

נוסף לזאת ישנם מנגנונים רשמיים של המדינה שתפקידם להגביל ולפקח על פעולות השלטון: הכנסת,

ועדות הכנסת, מוסד מבקר המדינה. לצידם יש מנגנונים בלתי רשמיים: התקשורת, אזרחים, מכתבים

למערכת, כינוסים, הפגנות...

הפרדת הרשויות, נועדה למנוע מרשות אחת לצבור עוצמה רבה. הפרדה וחלוקת תפקידי השלטון בין

גופים שונים: חקיקה ( הכנסת), ביצוע (הממשלה), שיפוט )(רשות השופטת). הפרדת הרשויות נועדה

להבטיח את חירותו של האזרח מול השלטון ולהבטיח ניהול תקין של המדינה.

ההפרדה אינה מלאה כדי לאפשר את פעילות זורמת ותקינה של השלטון. לכל אחת מהרשויות יש תפקיד

מוגדר, אבל בו זמנית לכל רשות ישנם תפקידים שהם בסמכותה של רשות אחרת.

דוגמאות: הממשלה רשאית לחוקק חקיקת משנה, תקנות וצווים, לכנסת יש תפקידי שיפוט.

אם הייתה הפרדה מוחלטת פעילותן וסמכותן של הרשויות היו משתקות לחלוטין את עבודת הרשויות.

האיזון והחפיפה נועדו להבטיח את הפעילות ההרמונית של זרועות השלטון. הרשויות קשורות האחת

בשנייה לצורך השלמת ניהול המדינה, הקשר הוא קשר של איזון, ריסון ובקרה.

חלוקת התפקידים הרשות המחוקקת מחוקקת חוקים על פי הם הממשלה, הרשות המבצעת פועלת, וכאשר

מתעוררים חילוקי דעות הרשות השופטת היא זו המפרשת את החוקים.

בחירות, הן חלק חשוב ביותר במשטר דמוקרטי ובלעדיהן לא מתקיימת דמוקרטיה. תפקידי הבחירות הם

להגביל את השלטון, לאפשר את החלפת השלטון, להעביר את האחריות לידי האזרח, שבכוחו לבחור

ולקבוע איזה שלטון ייצג אותו.

בתהליך הבחירות באים לידי ביטוי עקרונות דמוקרטיים רבים, למשל: ריבונות העם, הגבלת השלטון,

מאפשרות את השתתפות האזרח בקבלת ההחלטות, שמירה על כללי המשחק של הסכמיות, הפלורליזם –

קיומן של דעות ומפלגות שונות ומגוונות, מאפשרות את חופש ההתאגדות ואת חופש הביטוי.

המאפיינים היסודיים של תהליך הבחירות הם: כלליות, חשאיות, שוויוניות, מחזוריות ותחרות חופשית בין

דעות, מפלגות ואינטרסים.

הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד. השתתפות האזרחים בבחירות היא זכות יסוד חשובה המאפשרת

לבוחר לבטא את עמדותיו, נטיותיו והשקפותיו ולקבוע את סדר היום הציבורי. בחירתו מאפשרת לקבוע את

הרכב השלטון. זכות זו שהיא חלק מעקרון זכויות האזרח באה לידי ביטוי בתחום הפוליטי ולכן נקבעה

כזכות יסוד שהוכרה בהכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם, בית המשפט בישראל אישרר וקבע שאין לבטל

או לקחת את הזכות הזו, אלא אם היא מתנגשת עם זכויות או מטרות אחרות של המדינה. חשיבות זכות זו

היא בעובדה שהיא מביאה לידי ביטוי את רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות והיא

מהמאפיינים הבולטים של חברה דמוקרטית.

מנגנוני פיקוח וביקורת,

ישנם שני סוגי פיקוח עיקריים פורמלים ובלתי פורמלים.

מנגנוני הפיקוח פורמלים הם:

הכנסת, דרך עבודתה ודרך ועדותיה.

עבודת הכנסת העיקרית היא חקיקה, ביקורת המדינה וניסיון להציע אלטרנטיבה שלטונית (אופוזיציה).

חקיקה : חוקי הכנסת הם הקובעים את דרכה של הרשות המבצעת -הממשלה, על ידי החוקים הבאים: חוק

תקציב המדינה, חוקי גביית מיסים, חוק יסוד הצבא, חוק יסוד הממשלה חוק יסוד זכויות האדם והאזרח,

חוק יסוד חוק חופש העיסוק וחוקים נוספים. חוקים אלו קובעים לממשלה מה מותר ומה אסור בהתנהלותה.

הצבעת אי אמון : הממשלה זקוקה באופן קבוע לאמון הכנסת )תמיכה של רוב חברי הפרלמנט(, מרגע

שאבד אמון הכנסת בקיומה של הממשלה במתכונתה עליה להתפזר ולנסות להקים ממשלה חלופית או

לקיים בחירות חדשות.

אופוזיציה: מטרתה העיקרית של האופוזיציה, חברי הכנסת ומפלגות שאינן חברות בממשלה, היא החלפת

השלטון, הצעה ממשלה ודרך שלטונית חלופית. כדי לבצע את מטרתה הכנסת מבקרת את הממשלה,,

מבקרת את פעולותיה, מנסה להעביר חוקים, בודקת בועדותיה וממליצה על פתרונות חלופיים או מאשרת

את מטרות ופעולות הממשלה תוך כדי ניסיון להתערב ולשנות את תכניות הממשלה בהתאם לתפיסת

עולמם של חברי האופוזיציה.

מוסד מבקר המדינה: לכנסת יש מוסד שמטרתו לבדוק ולבקר את פעולת הממשלה, המדינה ולמעשה כל

גוף הממומן בחלקו מתקציב המדינה. כדי שמוסד זה יפעל באפקטיביות עליו להיות בלתי תלויה בממשלה,

ולכן הוא ממונה מטעם הכנסת ועליו להעביר את דוחותיו השנתיים והאחרים לידי הכנסת. במוסד מבקר

המדינה קיים גוף נוסף שנקרא נציב תלונות הציבור, ותפקידו לטפל בתלונות של אזרחים החשים שרשויות

השלטון פגעו בהם, מנעו מהם שירותים שלא בצדק.

מערכת המשפט: בשלטון דמוקרטי מערכת המשפט היא רשות נפרדת ועצמאית, תפקידיה הם לרסן את

רשויות השלטון, למנוע או להתיר את פעולותיה של הממשלה, למנוע מהשלטון לפגוע בזכויות האדם

והאזרח, ולפרש את חוקי הכנסת כאשר מגיעים אליה סכסוכים בין השלטון לבין האזרחים ( לעיתים

מערכת המשפט נדרש לחוות דעה על מקרים אליהם חוקי הכנסת לא התייחסו).

מנגנוני פיקוח בלתי פורמלים הם: התקשורת, דעת הקהל