רעש

רעש מטוסים מעל שכונת מגורים

נזקי רעש אלו תופעות הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת, מקוטעת או פתאומית לרעשים מזיקים או לזיהום רעש (אם לשניות ספורות ואם לאורך מספר שנים). רעש הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות המודרנית (תעשייה, כבישים סואנים, מכשירים טכנולוגיים) ובשנים האחרונות עולה המודעות להשפעותיו השליליות הן בצורה פיזית (על חלקים שונים בגוף) והן בצורה פסיכולוגית. בהתייחס לנזקי הרעש, פגיעה במערכת השמיעה הינה הפגיעה הנפוצה ביותר בחשיפה לרעשים מזיקים. מובן כי העולם המודרני מזמן עמו עלייה חדה ברמת הרעשים המזיקים לאדם, אך המודעות לסכנות איננה ברורה במרחב הציבורי. הנזק שבחשיפה לרעש הוא נזק מצטבר, כלומר התוצאות אינן מיידיות, לכן הרעש לא נתפס בקרב האנשים כגורם סיכון גבוה.

רעש המטוסים

תנועת מטוסים בקרבת שדות תעופה נעשית בגובה נמוך, מה שמעלה את מפלס הרעש בבתים הסמוכים לנתיבי הטיסה. הקביעה מהו רעש בלתי סביר מכלי טייס נעשית בתיאום ובהסכמת המשרד להגנת הסביבה, כאשר על פי חוק הטיס, משרד התחבורה הוא האחראי על מניעת רעש בלתי סביר מנתיבי הטיסה.

מטוסים בשדה דב

רעש כלי הרכב

מפלס הרעש הנגרם מכלי רכב מושפע מכמה גורמים עיקריים, חלקם קשורים לציר התחבורה: נפח התנועה, הרכבה, מהירותה ואופי הזרימה, וחלקם קשורים ברכבים עצמם: גיל הרכב ורמת התחזוקה שלו.

נזקי רעש במקום העבודה

אלפי מועסקים, במקומות עבודה מגוונים במשק, חשופים למפלסי רעש גבוהים מהמותר (רעש מזיק). חשיפה ממושכת לרעש מזיק עלולה לפגוע בשמיעה עד כדי חירשות

השפעות בריאותיות של רעש

חשיפה לרעש עלולה לגרום למפגעים בריאותיים שונים: מפגעים פיזיים כגון איבוד שמיעה, עייפות ועוד, ומפגעים נפשיים כגון התמוטטות עצבים, פגיעה בכושר הריכוז, חוסר מנוחה ועוד.

המפגעים הבריאותיים

הרעש הוא הפרעה סביבתית שלא מקבלים אותה בשקט. המפגעים הבריאותיים של רעש הם:

  1. פגיעה בגוף: גורם לאיבוד שמיעה זמני או תמידי, מעלה את לחץ הדם, משבש את קצב הלב, מגביר את זרימת האדרנלין, משבש את פעולת הכליות, מעייף
  2. פגיעה בנפש: גורם לתחושת פחד, גורם להתמוטטות עצבים, מעצבן, פוגע בכושר הריכוז, המחשבה והעבודה ובלמידה, לא מאפשר מנוחה
  3. הרעש הוא סוג של אלימות, גורם לתחושה של חוסר-אונים המגבירה את הצורך להשתמש באלימות נגד גורם הרעש

-רמת קול של 30 דציבלים נחשבת לשקטה
-רמת קול מעל 60 דציבלים נחשבת לחזקה ומפריעה
-רמת קול מעל 80 דציבל נחשבת למזיקה ובלתי סבירה

ממצאים מחקריים

מאמרו של הפרופ' אבי גוטליב, "מה זה הרעש הזה!", עוסק בהשפעותיו של רעש סביבתי ומתמקד בהשפעות הבריאותיות של רעש, ולא בתגובות הסובייקטיביות או הפסיכולוגיות אליו. מטבע הדברים, תשומת הלב הרבה ביותר מוקדשת לתופעות הקשורות באבדן זמני או קבוע של כושר השמיעה.

אין מחלוקת עקרונית בנוגע לטענה כי חשיפה תדירה או ממושכת לרעשים בעצמות גבוהות עלולה לגרום נזק לכושר השמיעה. עם זאת, קיימות כאמור גם עדויות אמפיריות המצביעות על הבדלים אינדיבידואליים ברמת הרגישות, גם בעצמות העולות על סף ה-100 דציבלים.
חלק מהמחקרים עוסקים גם בהשפעות הפסיכולוגיות של אבדן כושר השמע, הדומות בעיקרן לתגובות הסובייקטיביות לאבדן כושר הראייה - אבדן הביטחון העצמי, קשיי תפקוד בתחומים שונים, בידוד חברתי ועוד.

מלבד אבדן השמיעה, התופעות הפיזיולוגיות והמחלות הפיזיות הבאות נמצאו קשורות לחשיפה לרעש:

  1. מחלות לב וכלי הדם - רוב המחקרים עוסקים בסימפטומים המוקדמים של מחלות אלה, כגון לחץ דם גבוה. אפילו ילדים צעירים החשופים לרעש מתמשך ובעצמה גבוהה - למשל עקב קרבת בית ספרם לנמל תעופה - עלולים לסבול מסימפטומים אלה.
  2. דה-סינכרוניזציה דיפוזית של גלי המוח, המאופיינת בהפרעות אישיות.
  3. שינויים במערכת האנדוקרינית, כגון הגברת ההפרשה מבלוטת האדרנל ושל הורמונים קורטיקליים.
  4. שינויים במערכת העיכול, המתבטאים בעיקר בבחילות תכופות ובצרבות, המלוות לעתים בכאבי ראש עזים. עם זאת, אין ודאות שתופעות אלה מובילות לנזקים ארוכי טווח, כגון אולקוס.

כאמור, רעשים רבים נחווים באופן סובייקטיבי כמטרד גם אם אין הם כרוכים בנזקים בריאותיים. אולם גם השפעתם של מקורות רעש אלה לעתים חורגת מסתם "הפרעה".
בין התופעות הלא פיזיולוגיות העולות מן המחקרים השונים ראוי להזכיר עייפות ובעיות שינה, התגברות מתח וחרדה, שינויים קיצוניים במצב הרוח ודיכאון קליני ופגיעה בכוח הגברא.

כמו כן נמצא כי חשיפה ממושכת לרעש עלולה לפגוע בתפקוד האינטלקטואלי, התעסוקתי והחברתי, ובשיקול הדעת הרציונלי בעת ביצוע משימות, להגביר את הסיכון ואת הפגיעות לתאונות ולהגביר קונפליקטים בין-אישיים וקהילתיים.

קישור:

"מה זה הרעש הזה!" מאמרו של הפרופסור אבי גוטליב

גורמים לטיפול ברעש

תחנות ניטור רעש ניידות משמשות את האגף למניעת רעש וקרינה לביצוע מדידות רעש רצופות לתקופות ממושכות (ממספר ימים עד מספר חודשים). התחנה מורכבת ממד-רעש מדויק בעל זיכרון גדול, סוללת גיבוי ומערכת אלחוטית להעברת הנתונים מהתחנה למחשב. התחנות מוצבות סביב שדות תעופה צבאיים ואזרחיים ובסמוך לכבישים ראשיים ומסילות ברזל.  כמו כן הגופים האמונים על טיפול במפגעי רעש משתנים בהתאם לסוג המפגע והשעות שבהן הוא מתרחש. ישנם מפגעים שהטיפול בהם הינו באחריות המשרד להגנת הסביבה ומפגעים שהאחריות לטיפול בהם נמצאת בידי משטרת ישראל או הרשות המקומית.  

דו"ח ניטור רעש מטוסים - שדה תעופה רמת דוד 2011

חקיקה בנושא רעש


תקנות שונות בנושא רעש הותקנו מכוחו של החוק למניעת מפגעים, התשכ"א -1961. התקנות נועדו לצמצם את מפגעי הרעש באזורי מגורים ולשפר את איכות חייהם של התושבים. בתקנות נקבע בין השאר מהו רעש בלתי סביר וכיצד ניתן למדוד אותו, נקבעו גם איסורים, חלקם מוחלטים וחלקם בין שעות מוגדרות, לביצוע מעשים העלולים לגרום לרעש חזק שעלול להפריע.

החוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961

החוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961 קובע שאסור לגרום לרעש חזק או בלתי סביר שמפריע או עלול להפריע לנמצאים בקרבת מקור רעש.
לאור העובדה כי אין הגדרה אובייקטיבית לרעש המפריע או עלול להפריע ומאחר שהאוזן האנושית מבחינה באופן ברור בתוספת של מעל dB(A)5, רעש שמפלסו עולה ב-5 דציבל ומעלה מעל רעש רקע עלול לגרום להפרעה או מטרד.
הפרה של הוראות החוק או התקנות מהווה עבירה פלילית.

תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג - 1992

התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג - 1992 קובעות איסורים, חלקם מוחלטים וחלקם בין שעות מוגדרות, לביצוע מעשים העלולים לגרום הפרעה או מטרד באזור מגורים.

מטרת התקנות היא לצמצם את מפגעי הרעש באזורי מגורים ולשפר את איכות חייהם של התושבים.

התקנות קובעות הוראות כלליות לביצוע החוק בנושאים:

  1. רעש מרכב, צופר ומשתיק קול
  2. רעש באמצעות שירה, צעקות או מכשירי קול
  3. תיקונים ושיפוצים ובנייה
  4. מכונות
  5. פריקה, טעינה וטלטול של מכלים וסחורות
  6. הודעות ופרסומות
  7. חבטת שטחים
  8. נפצים חזיזים וזיקוקין דינור
  9. מערכת אזעקה בנכס
  10. מערכת אזעקה ברכב
  11. מזגנים ומדחסים
  12. רעש בעלי חיים
  13. ציוד גינון ומפוחי עלים
  • תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בנייה), התשל"ט - 1979


התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בנייה), התשל"ט - 1979 קובעות מהו רעש בלתי סביר מציוד בנייה ואת אופן המדידה שלו, ומפרטות את סוגי הציוד שהתקנות חלות עליהם. כמו כן קובעות התקנות את אופן ההתייחסות לרעש רקע.

צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש"ס - 2000

צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש"ס - 2000 כולל פירוט של 29 עבירות קנס. העבירות נוסחו על פי הקבוע בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 והתקנות לפיו. שיעורי הקנסות נעים בין 150 ל- 1,800 ₪ בהליך של ברירת משפט, בהתאם לחומרת העבירה ולמבצעה. על פי צו זה, ישנה הבחנה בין סעיפי עבירה המחייבים מדידת מפלסי רעש לבין סעיפי עבירה בהם התרשמותו הסובייקטיבית של רושם הדוח מספקת.

הצו נאכף על ידי משטרת ישראל ועל ידי פקחי משטרה ירוקה של המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף מכוח חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס"ח - 2008 הסמיכו ראשי רשויות מקומיות מפקחים שלהן לאכיפת הצו.

הגורם שעורך את ההדרכות למפקחי הרשויות המקומיות הוא מפעם גליל מערבי מטעם משרד הפנים.

תקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש באולם שמחות וגן אירועים), התשס"ו -2006            

תקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש באולם שמחות וגן אירועים), התשס"ו - 2006 קובעות מפלס רעש מותר ממערכת הגברה בתוך אולם שמחות וגן אירועים. נקבע שמפלס הרעש המותר במקומות הישיבה לא יעלה על 85 דציבלים.

תקנות רישוי עסקים (התקן מד רעש בדיסקוטק), התשע"ד - 2014

תקנות רישוי עסקים (התקן מד רעש בדיסקוטק), התשע"ד - 2014 קובעות שמפלס הרעש המותר בתוך דיסקוטק לא יעלה על 95 דציבלים.

התקנות מחייבות התקנת מד רעש אשר יגרום לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה במידה ומפלס הרעש הממוצע עולה על 95 דציבלים.

במידה ומפלס הרעש הממוצע עולה על המותר וטרם ניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה תינתן התרעה של 30 שניות שבמהלכן ניתן יהיה להנמיך את המוזיקה ולמנוע את ניתוק זרם החשמל.

מוקד הרעש של המועצה למניעת רעש וזיהום אוויר :מלר"ז

נושא הטיפול ברעש הינו אחד הנושאים החשובים העומדים בטיפולו של המשרד להגנת הסביבה והינו חלק מרכזי מהגדרות הפעילות לה מתחייבת מלר"ז כלפי הציבור.

בטרם הוחלט להקים את מוקד הרעש הארצי נערכו דיונים עם האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה וכל הפרטים תואמו. האגף למניעת רעש וקרינה רואה במוקד הרעש של מלר"ז טיפול משלים לטיפול המשרד, הרשויות המקומיות והמשטרה.

במה המוקד מטפל?

המוקד מטפל בכל סוגי הרעש בין מגורמים פרטיים, מעסקים חייבים רישוי עסק ושאינם חייבים בו, ברשויות מקומיות ואזוריות (עבודות לילה, מגרשי ספורט) במשרדי ממשלה, במרעישים "קטנים" ו"גדולים".

חלקם הגדול של אירועי הרעש נובע ממזגנים, מדחסים, גני-אירועים, מערכות כריזה, שכנים, תחבורה, רכבות, מטוסים מוזיקה וכיו"ב.

הטיפול מתחלק לשלבים ראשוניים שהינם ללא תשלום ושלבים שהינם בתשלום צנוע. ישנם שלבים מנהליים, ושלבים מקצועיים.

מהם שלבי הטיפול?


ישנם כמה שלבים לטיפול בפנייה בנושא מפגע רעש:

1. אזרח הסובל ממפגע רעש יכול להוריד מאתר העמותה מכתב לדוגמא ליוצר המטרד ולשלחו בדואר (מומלץ בדאר רשום) ליוצר המטרד עם העתק למוקד. רוב סכסוכי השכנים בשל רעש נפתרים עם יצירת קשר פשוט זה.

2. אם הפנייה אינה עוזרת, יכול האזרח לפנות למוקד המעסיק עובד שעבר הכשרה מקצועית מיוחדת, במייל או בדואר ולשלוח את פנייתו אלינו וזאת כדי שאנו נפנה ליוצר המטרד ולבקשו להפסיק את המטרד - עלות "פתיחת תיק" במוקד כולל משלוח מכתב הינה 95 ש"ח.

3. לעתים האזרח מבקש לדלג על שלב שליחת המכתב שלו ומבקש שישלח מכתב מטעם המוקד. ניתן ליוצר המטרד 10 ימים להפסיק את המטרד. בדרך כלל מכתב זה מביא להפסקת המפגע.

4. אם הפנייה אינה עוזרת גם בשלב זה, ניתן לשלוח ליוצר המטרד התראת עורך דין. המוקד מתאם לאזרח פגישה בה לומד עורך הדין את הבעיה ובעת הצורך לאחר שנחתם ייפוי כוח בין האזרח לעורך הדין, שולח עורך הדין התראה. בגין הפגישה עם עו"ד שנמשכת כ-30 דקות בה ילמד עורך הדין את הבעיה, ייחתם ייפוי כוח ויישלח מכתב התראה ליוצר המטרד, ישלם האזרח 229 ש"ח. כאמור רק מיעוט המקרים מגיעים לשלב זה.

5. אם בכל זאת המפגע לא מופסק עומדת לרשות האזרח האפשרות להגיש תביעה כנגד יוצר המטרד/מפגע. הדבר ייעשה רק לאחר ביצוע מדידת רעש על ידי אקוסטיקאי.
עלות בדיקת רעש המתבצעת עד חצות היא 1,180 ש"ח כולל מע"מ. דוח מדידת הרעש כולל חוות דעת מומחה לבית המשפט. המחירים שצוינו לבדיקות הרעש מתייחסים לתושבי המדינה הגרים במרכז ולגבי מקומות מרוחקים יותר ומועדי בדיקה לאחר חצות תיגבה תוספת כספית.

6. הניסיון מלמד שרוב המפגעים מופסקים בלי שמתקיים צורך להגיע לבתי משפט. אם הדבר יגיע לידי תביעה, על התובע להגיע להסדר בינו ובין עורך הדין והינו יכול לבחור כל עו"ד שיחפוץ ולהסתמך על החומרים שבידו.

Comment Stream