אהרון אהרונסון

.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה[1]) היה הרב הראשיהאשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית.

הרב קוק שימש ברבנות בלטביה, עלה לארץ ישראל בכ"ח אייר תרס"ד (1904), בתקופת העלייה השנייה, ופיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונותוליישוב החדש. הוא נתמנה לרבן של יפו והמושבות ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל שבה כיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב.

בקרב הציונות הדתית מהוות פסיקותיו בספרי התשובות שלו יסוד לפסיקה בענייני משפט המלוכה והמצוות התלויות בארץ. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בעיקר בתחומי ההלכה, האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות דתית, בהגות הציוניתהכללית,‏[2][3] ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה האורתודוקסיה המודרנית.

קורות חייו

ולד בעיירה גריבה שבמחוז דוינסק בלטביה לפרל זלטא (לבית פלמן) ולרב שלמה זלמן קוק. בילדותו התחנך אצל אביו שהיה 'מתנגד', אך התחבר לחסידי חב"ד שאמו באה מקהילתם (אביה רפאל פלמן היה ממקורבי ה"צמח צדק"), ומגיל בר מצווה למד בעיירות סמוכות: אצל הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בנו של הרב מרדכי גימפל יפהמרוז'ינוי שהיה אח-סבתו (אם אביו) של הרב קוק) בלוצין, אצל רבה של דווינסק, הרב ראובן הלוי לוין, ואצל רבה של סמורגון הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג.

בהיותו בן פחות מעשרים הוסמך להוראה על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, מחבר "ערוך השולחן".‏[4] בשנת תרמ"ד (1884) השתדך עם אלטה בת-שבע, בתו של הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת), רבה של פוניבז' באותה עת. לאחר אירוסיו למד במשך כשנה וחצי בישיבת וולוז'ין, בראשותה עמד הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), שבו ראה אחר כך את רבו המרכזי‏‏.‏[5] לאחר נישואיו בניסן תרמ"ו (1886), חזר הרב קוק ללמוד ולגור בפוניבז' על שלחנו של חתנו האדר"ת, ושם נולדה בתו הבכורה פרידה חנה בי"ז בטבת תרמ"ח (1888).‏[6]

תאריך לידה ט"ז באלול תרכ"ה

תאריך פטירה ג' באלול תרצ"ה

Comment Stream