הרב יואל משה סלומון

    הרב יואל משה סלומון ממייסדי פתח תקווה

1838-19

נולד בירושלים למרדכי סלומון, מראשי היישוב האשכנזי בירושלים. סבו, רבי אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז), היה ממייסדי היישוב הישן האשכנזי, נהרג בפעולת טרור. להלוייתו של הראש"ז כתב יואל משה שהיה אז בן 13 שיר הספד לסבו‏[1]. בשנת 1865 שיכל יואל משה את שני הוריו שמתו במגפת הכולירה. סלומון קיבל חינוך תורניבירושלים והמשיך את לימודיו בישיבה בליטא. כאשר חזר לירושלים הצטרף לבאי בית מדרשו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר. הוא ניצל את שהותו באירופה ללימוד מקצוע הדפוסבקניגסברג, ועם שובו לארץ בשנת 1863 יזם ביחד עם מיכל הכהן הקמת בית דפוס עברי בירושלים. בדפוס זה נדפס כתב העת הלבנון, שסלומון היה אחד משלושת עורכיו לצד מיכל הכהן ויחיאל ברי"ל.

סלומון סירב לקבל כעובדה את הצפיפות, המחסור ודלות החיים שהיו מנת חלקם של אנשי "היישוב הישן", והיה מן הבולטים ב"פורצי החומות" - יוצאי היישוב הישן בירושלים שהיו לחלוצי המתיישבים מחוץ לחומות העיר העתיקה. ב-1869 ייסד, יחד עם עוד שישה חברים שהתאגדו באגודה, את שכונת נחלת שבעה והקים בה את ביתו. בשנת1872 היה בקבוצה שניסתה לרכוש אדמות ביריחו, ניסיון שלא הצליח. באותה שנה ניסה גם לרכוש את אדמות דוראן‏[2]. כעבור מספר שנים, ב-1874, היה בין מייסדי שכונתמאה שערים שהתאגדו בצורה דומה לאגודת נחלת שבעה. היה פעיל גם בתוך תחומי העיר העתיקה, והיה אחד מאלה שהשקיעו מכספם כדי לגאול את הקרקע במורד משער ציון אל הכותל המערבי (השטח עליו הוקמה שכונת בתי מחסה)‏[3].

סלומון עסק גם בעבודה ציבורית כללית ובין השאר היה חבר הנהלת "הוועד הכללי כנסת ישראל" שהיה בזמנו המוסד הראשי של העדה האשכנזית בירושלים. למרות זאת הוא יצא נחרצות נגד תלותם של יהודי ירושלים בכספי החלוקה, והטיף להתיישבות חקלאית בארץ ישראל על בסיס כלכלי ויצרני. את דעותיו אלה ביטא בכתב העת "יהודה וירושלים" שייסד בשנת 1877 ושימש כעורכו. דעות אלה היו לצנינים בעיני הרבנים ראשי הכוללים, שהכריזו חרם על כתבי עתו.

לאחר שנה של מלחמות מאמרים כתובים נטש סלומון את עיתונו כשבגליונו האחרון פרסם מאמר בו כתב: רב לך דבר שפתיים. צא אל עולם העשייה.

וכך, בשנת ה'תרל"ח (1878) נמנה סלומון בין מייסדי המושבה פתח תקווה, והתיישב במקום‏[4]. הוא עקר משם לאחר שפרצה מגפת מלריה במקום, וייסד את המושבה יהוד. ביהוד חי ועבד שבע שנים, ובערוב ימיו שב לירושלים. בעקבות עקירתו מפתח תקווה התעורר ויכוח עד כמה יש לראות בו מקבוצת המייסדים שיש להנציח את שמם. בשנת1895 נשלח כשד"ר מטעם "הוועד הכללי כנסת ישראל" לרוסיה וכשהיה בעיר בויסק התארח אצל רב הקהילה הרב קוק. בעקבות מפגש זה פעל להבאתו של הראי"ה קוק לא"י‏[5].

בחודש חשוון בשנת ה'תרע"ג (1912) נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים.

חלקו בייסוד פתח תקוה זכה לפרסום רב בשירו של יורם טהרלב "הבלדה על יואל משה סלומון".

במרכז פתח תקווה, ברחוב חיים עוזר, מוצב פסל של יואל משה סלומון עם כנפיים, כפי שמתואר בבלדה.

Comment Stream