דן שכטמן

שמות התלמידים: בניאל,בר,עמית

למה בחרנו בדמות זו

בחרנו בדמות של מדען זה כי הוא הביא כבוד רב למדינת ישראל. מחקרו הביא לפריצת דרך בהבנה של נושא הגבישים . לשכטמן היו קשיים רבים בדרכו עד שהצליח להוכיח את מחקרו. אנשים רבים לא קיבלו אותו אולם הוא לא ויתר והצליח לקבל פרס נובל

דן שכטמן-קורות חיים

דן שכטמן גדל בתל אביב ברמת גן ובפתח תקווה. (נולד ב-24 בינואר 1941)שכטמן הוא פרופסור למחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס ישראלי וחוקר מבנה החומר, שגילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש של גבישים כמו-מחזוריים, על גילויו זה זכה שכטמן בפרס ישראל לפיזיקה לשנת 1998 בפרס נובל לכימיה לשנת 2011.‏ והיה מועמד לנשיאות המדינה

  • פעולותיו של דן שכטמן

    ב-1980 ביקר בטכניון חוקר המתכות ג'ון כאהן והזמין את שכטמן למעבדות באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שכטמן קיבל את ההזמנה ועבד במעבדות אלו בשנים 1981–1983. הוא ערך ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד, כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהיא בעלת סימטריה מחומשת. מאחר שבאותה התקופה היה בקריסטלוגרפיה עיקרון מקובל השולל סימטריה כזו, החל שכטמן לפתח תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. שכטמן סיפר, כי כשסיפר על תגליותיו לעמיתיו נתקל בביקורת קשה שכן הייתה ידועה הוכחה בסיסית בקריסטלוגרפיה שמראה כי הסימטריות הסיבוביות היחידות שיכולות להתקיים הן של 2, 3, 4 או 6. ראש המעבדה של NBS סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". מבקר חריף נוסף לתאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, "אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים". כשחזר לטכניון פגש את אילן בלך ובעזרתו הצליח למצוא מודל המסביר את התופעה

    מה למדתי מהדמות ואוכל ליישם בעתיד

    למדנו שאם נרצה בעתיד להגשים חלום נדבוק במטרה למרות כל הקשיים שהיו בדרך נהיה נחושים ודבקים במטרה עד להשגתם

    סיכום

  • דן שכטמן הוא דמות מכובדת מאוד שהביאה כבוד לעם ישראל ובגלל זה בחרנו בה
  • ביביליוגרפיה

    את התמונות לקחנו מגוגל תמונות

    את המידע מויקיפדיה

    את הסירטונים מיוטיוב