חנה סנש-אורי נדלר ורועי ארוך

: (1921-1944)חנה סנש

היא פנתה לבית הספר החקלאי בנהלל בבקשה להתקבל ללימודים במוסד. לאחר שהתקבלה למוסד, יכלה לקבל רשות לעלות לארץ מן השלטון הבריטי שהגביל את העלייה לארץ. עוד באותה שנה עזבה חנה סנש את ביתה בבודפסט ויצאה לדרך לארץ ישראל.

בנהלל למדה עד 1941 ואז הצטרפה לקבוצת צעירים שבנו את קיבוץ שדות ים ליד קיסריה. לחנה לא היה קל בקיבוץ. העבודות שהוצעו לה בקיבוץ לא משכו את ליבה, והיא השתוקקה לכתוב. עם הזמן גברו בה רגשות בדידות, חסר וחוסר נחת.
היא פנתה לארגונים שארגנו פעולות הצלה של יהודים באירופה, כדי להשתתף במאבק למען הצלת יהודים. ב- 1943 עברה מבחנים ובדיקות והתקבלה כמתנדבת לקבוצת צנחנים שמשימתם הייתה לצנוח על אדמת אירופה.

במרץ 1944 צנחה חנה עם חבריה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי. שם שהו שלושה חודשים בתקווה לסיוע של הפרטיזנים המקומיים. התעורר ויכוח בקבוצה אם לבטל את המשימה או אם לדבוק בה ולהיכנס להונגריה ללא התעודות המזויפות, שהיו הפרטיזנים אמורים לספק. חנה הייתה משוכנעת בדעתה שיש לדבוק במשימה. היא חצתה את הגבול ביוני 1944. מיד לאחר מכן נתפסה ע"י חיילים הונגרים ונשלחה לכלא בודפסט. היא הועמדה לדין באשמת ריגול וכאזרחית הונגריה גם בבגידה במולדת.
חנה כפרה בהאשמות שכן לא ראתה עצמה הונגריה אלא ארץ-ישראלית. היא נלחמה על זהותה זו למרות שידעה שהיא מסכנת עצמה בעונש מוות.
ב- 7 בנובמבר 1944, כשהיא בת 23, הוצאה חנה סנש להורג

מקום הולדתה של חנה סנש

בחרנו בדמות זו מכיוון שהיא תרמה המון למדינת ישראל היא צנחה בשביל מדינת ישראל ונרצחה בשבילה לדעתנו היא הייתה גיבורה ממש גדולה

חנה סנש תרמה רבות למדינת ישראל

היא הייתה חלק מחוליה שניסתה לסייע במאבקן של בעלות הברית ולנסות לחבור אל הפרטיזנים בכדי להציל קהילות יהודיות שהיו נצורות תחת השלטון הנאצי

חנה סנש סיכנה את חיה כדי להציל יהודים בגולה

בנוסף לתרומתה של חנה סנש צנחה  עם 32 חבריה לקבוצה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי

על חנה סנש ומשפחתה

אביה – בלה סנש – היה סופר ועיתונאי ידוע, והוא נפטר כשהייתה חנה ילדה. חנה גדלה במשפחה מבוססת, וגם לאחר פטירת אביה, חיה המשפחה בתנאים נוחים.

בנוסף גם מצאנו סרטון קומי קצר