רווחה נפשית ורגשית כמקדמת למידה, עבודה ונתינה


לאחרונה מנסה משרד החינוך בישראל להציג ולהטמיע מודל "הלמידה המשמעותית" אשר מהווה מהפכה מבורכת היוצרת חוויה לימודית חווייתית ורלוונטית יותר עבור קהל התלמידים. ללא כל ספק מהפכה זו מחייבת ארגון ובניית תשתית מאפשרת. אחד ההדגשים המחייבים התייחסות הינו המורה שהינו החייל הראשון במערכה וללא ספק רווחתו הנפשית מהווה תנאי בסיסי להצלחת תהליך היישום בשטח

תמונת מצבו של המורה הישראלי היום לא מעודדת, וחלק ניכר מקהל זה מבטא תחושות של בדידות, חשיפה לביקורות והתמודדות עם עומס מטלות ודרישות שרק הולכות ונערמות. תמונה המסבירה את רמת השחיקה הנפשית הגבוהה של המורה הישראלי לעומת מורים מהעולם המערבי. מציאות זו מחייבת התייחסות וטיפול יסודי ואם לא הדבר העלול לפגוע מן היסוד בתוכנית המהפכנית של הלמידה המשמעותית

עבודה רגשית ונפשית המכוונת ישירות לרווחתו הנפשית של המורה הינה תנאי הכרחי לשיפור יכולותיו וכישוריו בתחום ההוראה והפדגוגיה. עומס רגשי גורם לא פעם לתגובות זעם ותסכול מצד המורה וכמו כן חוסם את החשיבה היצירתית הצלולה. הניסיון המקצועי מראה כי מורים המשתתפים בפעילות קבוצתית לצורך שיתוף וונטילציה מדווחים על מצוקה נפשית מצטברת שלא מוצאת לה פורקן מכיל ומותאם

מורים שעברו אצלי חוויה של פורקן רגשי מדווחים על תחושות הקלה רגשית-נפשית, גיבוש ביחסיהם עם שאר המורים ותחושת שייכות לביה"ס. מורים אלו מעריכים יותר את העבודה הרגשית עם התלמידים ויכולת ההכלה, ההקשבה והפתיחות ליצירת יחסים קרובים עם התלמידים

יישום מודל הלמידה המשמעותית דורש אווירה בית ספרית וכיתתית בטוחה ונוחה, הכלה, אכפתיות Caring, כבוד, הערכה ואמון בין כל השותפים במעשה החינוכי. יצירת אקלים זה עובר דרך רווחתו הנפשית של המורה שיש לשפר אותה ולתחזק אותה באופן שוטף ובאמצעות תכנית רחבה וממוסדת ולא להישען ולהסתמך על יוזמות מזדמנות ובודדות

                                           

ד"ר עאמר ג'ראיסי

פסיכותרפיסט ופסיכואנאליטקאי