אהרון דוד גורדון
1856 - 1922

אחד מחבורת המנהיגים של פועלי העלייה השנייה, עבד בעבודה חקלאית למרות שהוא היה מבוגר בפתח תקווה, בראשל"צ, ובעוד מושבות בגליל ובדגניה.

בית ספר: "ארגמן", נס ציונה

שמות חברי הקבוצה: עידו, עידו ואיתי.

בחרנו בחלוץ זה כי הוא תרם לאגודת הפועל הצעיר והוא תרם למדינה. הוא היה בן יחיד להוריו לאחר שכל אחיו נפטרו בצעירותם.

קורות חייו: אהרון דוד אורייביץ (בן אורי) גורדון נולד בכפר טרוֹיַאנוֹב‏ שבדרום פלך פודוליה, חי בין השנים 1922– 1856. אחד מחבורת המנהיגים של פועלי העלייה השנייה, הוא עלה מרוסיה לארץ ישראל ב-1904 כשהוא היה בן 48. הוא עבד בעבודה חקלאית בפתח תקווה למרות שהוא היה מבוגר, בראשל"צ , ובעוד מושבות בגליל ובדגניה. "ד גורדון טען כי זכותו המוסרית של העם היהודי על ארץ ישראל תֵירכש בעבודת כפיים. התנגד לעבודה הלא-יצרנית שאיפיינה את היהודים בגלות, והאמין שהשינוי שיחול בדמות עם העובד את אדמתו יהיה המַרְפֵּא לעם.הוא האמין שעבודת האדמה תיצור קשר בין העם לבין הארץ ותחולל את תיקון הפרט והעם כולו.

תרומתה של הדמות לעם ומדינת ישראל: מייסד תורת - מוסר שלאחר מותו כונתה "תורת העבודה", הצדיק החילוני של התנועה הציונית, פועל חקלאי, הוגה ומורה - דרך לחלוצי העלייה השנייה ולתנועת הפועל הצעיר בארץ ישראל. למרות גילו המבוגר התעקש לעבוד יחד עם החלוצים הצעירים בעבודת כפיים, ולא נרתע מן הסבל הגופני. פציעותיו ומחלותיו לא מנעו ממנו להמשיך וללוות את החלוצים הצעירים, שאתם נדד ממושבה למושבה כשהוא משמש דוגמא ומופת להגשמת הציונות באמצעות עבודה עברית.

https://www.youtube.com/watch?v=wquKqt9hgn8