מחשבות ורגשות כדרך לשיפור הרווחה הנפשית

כולנו מרגישים לעיתים, מדוכאים, מתוסכלים ולחוצים , מה שחשוב שאנחנו לא מרגישים זאת לבד . גם המנהלים, המורים ו התלמידים ובעיקר התלמידים מרגישים וחושבים כמונו אותם מחשבות . זה דבר טבעי לחלוטין אבל אם המחשבות והרגשות משתלטים על החיים שלנו בצורה שלילית אז יש צורך לחפש דרך מוצא

העבודה של המורה מצריכה השקעה של אנרגיות רבות בהפעלת סמכות, הכלה וקבלה של התלמידים, ביצוע הוראות של המנהל והאחראים עליו, שיחה עם ההורים וישיבות פרטניות עם ההורים . אנרגיות אלו חיוניות מאוד לתהליך הלמידה ושיפור מערך החינוך , אולם נשאלת השאלה מה עם מחשבותיו של המורה? איך יוכל להביע רגשות שונים כמו לחץ ועם מי? האם לחץ זה תורם לקשר מורה-תלמיד? האם המורים שבויים בתוך מחשבות עצמיות אשר אינם תורמים לתהליך? כיצד לווסת את הרגשות במהלך השיעור ? איך להתמודד במצבי לחץ ומשבר ? שאלות אלו ורבות כמוה אנחנו מנסים להעלות אותם לענות עליהם במהלך הקורס שבמסגרת הפתוח המקצועי הבית ספרי ולאפשר ונטילציה והקניית כלים לצורך שיפור תהליך הלמידה המשמעותית והעלאת הרווחה הנפשית בקרב המורים מתוך אמונה שזה ישפיע על העבודה שלהם בקרב ועם התלמידים

על מנת להבין את הקשר בין מורה- תלמיד, עלינו להשקיע רבות בנושא הרווחה הנפשית בקרב המורים בעיקר, מתוך הנחה ששינוי מצבו הנפשי-רגשי של המורה ישפר את הקשר עם התלמידים מתוך פרספקטיבה שהמורה מהווה מודל לחיקוי חיובי .לדוגמא, במידה והמורה יפגין כעס בתוך הכיתה בגלל שאחד התלמידים הרגיז אותו אז ההנחה שהילד ישתמש באותו סגנון לפתרון בעיות. אולם כאשר המורה ילמד טכניקות אחרות להתמודדות במצבי לחץ כגון דיבור עצמי או פתרון הבעיה עם רגשות אחרים כמו, הפעלת אסרטיביות במקום כוחנות אז הוא מהווה מודל לשאר התלמידים

נניח שהמורה מתעמת עם אחד התלמידים בכיתה , בסיטואציה זו , המורה מרגיש מבולבל, נבוך ובעיקר לחוץ מתוך מחשבה כיצד עליו לפעול ? .ההתלבטות מתבטאת בין עימות עם הילד לצורך הפגנת נוכחות בכיתה והפעלת סמכות או התעלמות מהתלמיד , בשתי האלטרנטיבות המחשבות האוטומטיות משתלטות , כלומר, אנו מתוכנתים ע"י מחשבות רבות אשר הופנמו אצלנו במהלך תהליך הסוציאליזציה שעברנו מאז הילדות שלנו. חשוב מכל הינו הידיעה שלא האירוע עצמו עם התלמיד שגורם להתנהגות שלנו אלא עצם המחשבות בזמן האירוע . לכן חשוב מאוד לזהות מחשבות אלו ולערער אותן וכן להחליפן במחשבות אחרות . למשל , במקום , " התלמיד הזה מעצבן אותי מאוד ואני מעוניין להוציא אותו מהכיתה" , יש להשתמש בהוראה עצמית כמו " להירגע ולא יקרה כלום" או במקום לחשוב" הוא עבר כל גבול" הוא " איננו יודע להגיב במצבי לחץ ונראה שהוא קורבן" וכדו. כפועל יוצא של שינוי המחשבה , נרגיש אחרת ובוודאי נתנהג בצורה אחרת

במהלך הקורס למדנו על כוחו של התת מודע וכיצד הוא עובד , למשל , למה אנחנו מתעצבנים מילד שמתנהג בצורה בוטה, אולם כאשר תלמיד אחר מתנהג באותה צורה לא מתעצבנים . התשובה טמונה בתוך התת מודע של כל אחד מאתנו בכך, שבנינו סכמה המבוססת ונשענת על מחשבה-רגש-התנהגות ובעיקר תפיסה עבור כל תלמיד . לתת מודע יש חוקים משלו , למשל , למה כאשר עולות אצלנו מחשבות ורגשות כמו תסכול , מחשבה זו משתלטת עלינו ? הדבר נובע מתוך אזור במוח שנקרא (ras) או מערכת ההפעלה הרשתית שמטרתה לעלות למודעות שלנו כל מה שקשור לדבר שבו אנו מתמקדים בו. כפועל יוצא ,אנו מתרכזים במחשבה מסוימת והמוח אינו מסוגל להתרכז בשני דברים בעת ובעונה אחת .לדוגמא, נניח שקניתם רכב חדש, שהתפארתם בייחודיות שלו, ופתאום מגלים שבכביש נוסעות עוד מלא רכבים כאלה גם. האם הם לא היו קיימות קודם לכן? ברור שהן היו קיימות, אך אתם מבחינים בהן כעת, מאחר שרכישת הפריט מעידה על כך שהדבר הזה קיבל עכשיו משמעות בחייכם, ושעליכם להבחין בו. פיתחתם מודעות מידית ומוגברת למשהו שהיה בסביבתכם

כמו כן, חשוב שנבין תהליכי נוירופסיכולוגיים שמתרחשים במוח שלנו אשר מעצבים את הרגשות והמחשבות

לפי אליס. א (1961) ו בק. א (1990) .קיימים 8 סוגים של מחשבות אוטומטיות אשר אנו מאמינים בהם ונראים כמו רפלקס טבעי להתנהגויות שלנו , מחשבות אלה הן מטעות בגלל הראייה האישית שלנו שהן הגיוניות ואמתיות, אולם בפועל הן מהוות מכשול, למשל, תלמיד שמצביע בכיתה אך המורה לא שם לב אליו, התלמיד עלול לחשוב " שהמורה שונא אותו ועושה דווקא " סוג זה של מחשבה נקרא קריאת מחשבות. או שהתלמיד יחשוב " כולם מתייחסים אליי באותה צורה " סוג מחשבה זה נקרא הכללת יתר . בשתי המחשבות חשוב שנזהה אותם וכמובן יש דרך להטיל ספק ולטפל בה

להלן טבלה אשר מסווגת את 8 המחשבות

ניכר כי חשיבה חיובית ואסטרטגיות חשיבה מהוות מקור יעיל לשיפור הרווחה הנפשית הן אצל המורים והן אצל התלמידים. כמו , הסחת דעת, דמיון מודרך, הרפיה , ביטוי וזיהוי רגשות, הצפה רגשית וכו. מטרת אסטרטגיות אלו להקנות כלים למורים כדי שישתמשו בהם וכן ללמד את התלמידים אודות טכניקות אלו כדי לשפר את האקלים החינוכי

זיידון סובח

עו"ס קליני מטפל התנהגות-קוגניטיבי