מיינה מצויה

המיינה ההודית היא עוף ממשפחת הזרזיריים שבסדרה ציפורי השיר. צבעה הכללי חום-כהה, עם כתמים לבנים בכנפיים, הראש והצוואר – בצבע אפור-כהה, המקור, סביב העיניים, והרגליים – בצהוב.

זהו מין פולש בארץ ישראל, הנמנה ברשימת "מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם" לאור הנזק הכבד שהוא מחולל למגוון הביולוגי המקומי.‏
מקורה של המיינה המצויה באזורים הטרופיים של דרום אסיה. היא הועברה למקומות שונים בעולם בעיקר לצורך הדברה ביולוגית של מיני חרקים מזיקים.
ברחבי העולם היא ידועה כמתחרה עם מינים מקומיים על מזון ואתרי קינון, כמעבירה של מלריה של עופות, וכגורמת נזק ליבולים חקלאיים. בנוסף, היא פוגעת לעתים בגוזלים וביצים של ציפורים אחרות במטרה להשמישם כמזון, ובמקומות מסוימים (אוסטרליה, תאילנד) גרמה להכחדה של יונקים קטנים ושל מיני לטאות.
המיינה הובאה לארץ ישראל במהלך אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 כחית מחמד למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב, לצורך הצגתה לראווה ולצורך מחקר, ושוחררה או ברחה מכלובים; תוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל גוש דן ומשם צפונה, דרומה ומזרחה. קצב התרבותה גבוה במיוחד. היא חיה ומקננת בעיקר סביב מגורי אדם.

המיינה היא אוכלת-כל, וניזונה ממזון מגוון הכולל זרעים, פירות, חרקים, שלשולים, צוף, בשר ועוד. המיינה נחשבת לציפור פיקחית והיא מטיבה לצפות ולהבחין בסכנה מבעוד מועד. היא נמנית עם העופות החקיינים (כמו מינים שונים של תוכים) ויש לה יכולת לחקות את צלילי סביבתה הקרובה.ה.

Comment Stream