מאדים

תעודת זהות למאדים שם: מאדים (מארס)סוג: כוכב לכת, הרביעי במרחק מהשמש.

מסה: 0.11 ממסת כדור-הארץ הרכב: ברזל (הליבה), סלעים ומתכות (המעטפת והקרום)צפיפות: 3.93 סמ"ק.

הרכב גזי: 96 % CO2 והשאר- חנקן, ארגון ועוד.האטמוספירה: דלילה, רובה פחמן דו-חמצני.

כוח-משיכה: כשליש מזה של כדור הארץ מרחק מהשמש: AU 1.5 (225 מיליון ק"מ)טמפרטורה: 55- מעלות זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה): 24 שעות ו-37 דקות זמן ההקפה סביב השמש (אורך השנה): 687 ימי ארץ ירחים: 2.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בחרתי בכוכב מאדים בתור כוכב פוטנציאלי למציאת חיים מכיוון שישנן עדויות שבעבר היו בו מים, הוכחה לכך הינה "קניון ואלס מרינריס" שבמאדים.

קניון זה עמוק במיוחד (8 ק"מ עומק) וארוך במיוחד (3000 ק"מ אורך).

העומק והאורך של הקניון מוכיחים לנו שבעבר זרמו בתעלות כמויות גדולות של מים.

ככל הנראה, כיום אין מים במאדים. כיצד ניתן להסביר זאת?

חוקרים גילו כי כנראה בעבר מאדים היה כוכב חם יותר. בעקבות התחממות כוכב הלכת, המים התאדו ונשארו התעלות ללא המים.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בחרתי במאדים כי אני רוצה לדעת אם באמת יש שם רובוטים או חיים, כל הרובוטים שאתם תראו הם בעצם אמצעים טכנולוגיים בשביל "לבקר" שם ולראות אם יש שם חיי

Comment Stream

View Older Posts
2 years ago
1

האטמוספירה של מאדים דקה: לחץ האוויר בפני השטח הוא רק 10 מיליבאר, כ-1% בלבד מהלחץ הממוצע שעל-פני כדור הארץ. גובהה של האטמוספירה הוא כ-11 ק"מ. האטמוספירה של מאדים מורכבת מ-95% פחמן דו-חמצני, 3% חנקן, 1.6% ארגון ומעט חמצן ומים. ב-2003 נמצאו גם עדויות לנוכחות של מתאן באטמוספירה.

בשלבי קיומו הראשונים של כוכב הלכת, כמות הפחמן באטמוספירה הייתה גדולה יותר, כמו שהיה בתקופה המקבילה על כדור הארץ. מקורו של הפחמן הוא מפנים של כוכב הלכת, מהמעטפת, וממקורת חיצוניים (מטאוריטים קרבונטיים, מיקרומטאוריטים ושביטים) . כיום מולקולות הפחמן נדיפות יותר ונהרסות על ידי חמצון ויינון על פני השטח. תהליכים אלה לא התרחשו בעבר כאשר האטמוספירה הייתה צפופה יותר, עם תכולה גדולה יותר של CO2 ושדה מגנטי שהגן על כוכב הלכת[1]. אף על פי שמאדים וכדור הארץ נוצרו מאותם חומרים, כל אחד מהם התפתח בצורה נפרדת. המים בתקופה זו התפרקו, וכנראה רק לאחר מיליארד השנים הראשונות הפך מאדים לכוכב לכת קר ויבש. רמז אפשרי לאיבוד המים מהאטמוספירה, בא מהדרך בה מתרחשת האינטראקציה בין האטמוספירה לרוח השמש. אינטראקציה זו מראה שמאדים מאבד כל יום 100 טון מהאטמוספירה שלו.

השאלה המתבקשת היא איך עדיין בכל זאת מאדים מחזיק אטמוספירה. המקורות לחידוש האטמוספירה הם פגיעות שביטים, קרח ה-CO2 בקטבים, ופריצת מים ממעבה האדמה ההופכים לגז. החוקרים זיהו סוג של גל כפול מרוח השמש (double whammy solar supper wave) הגורם לדלדולה של אטמוספירת מאדים. גלים אלה נוצרים כאשר זרם אחד של רוח השמש מתהפך ומורם על ידי גל אחר ומאיץ את מהירותם של חלקיקים מהשמש. זה יוצר שטף של חלקיקים הנע לעבר מאדים, פוגע בו בפעימה אחת ומתיז לחלל חלקיקים מהאטמוספירה.

היונוספירה של מאדים מתנשאת לגובה של 110 - 130 ק"מ. בגובה זה קרינת השמש היא בעלת עוצמה רבה, חלקיקים מרוח השמש מפרקים אטומים ומולקולות באטמוספירה העליונה ומשחררים אלקטרונים. מיפוי גלובלי של היונוספירה אפשר לבחון את התנהגותה גם בלילה. מיפוי האטמוספירה העיד על שינויים במרחב הגאוגרפי בשעות החשיכה. במהלך המיפוי הלילי התגלה מארג מורכב של אזורים שבהם צפיפות האלקטרונים גדולה. אחת התגליות הייתה המתאם הגדול שבין מספר האלקטרונים ביונוספירה בלילה לבין כיוון השדה המגנטי המקומי. האזורים בעלי צפיפות האלקטרונים הגדולה קשורים לאזורים בעלי מגנטיות גבוהה בפרט דרומית לקו המשווה, סמוך למקומות בהם קווי השדה המגנטי ניצבים לקרקע. על כדור הארץ מצב כזה אפשרי רק בקטבים המגנטיים. רוח השמש העוטפת את מאדים מאפשרת כנראה היווצרות יונוספירה בצד הלילי. האינטראקציה עם רוח השמש מעוררת (energises) את האטמוספירה ויוצרת אוכלוסייה של אלקטרונים חופשיים.

2 years ago
1

שני הקטבים של מאדים מכוסים מים קפואים. עובדה זו מגבירה את התקוות לאיתור עקבות של חיים מיקרוסקופיים בעבר.

מדענים מעריכים שהקרח נמצא ממש מתחת לפני השטח של כוכב הלכת. זאת משום שחלליות מחקר זיהו כמויות גדולות של מימן, והדרך היחידה בה יכולה להיות כמות כה גדולה של מימן היא במולקולות מים. מעריכים שכמות המים מגיעה עד 80% - 90% ממסת הסלע, ושהקרח מפוזר באופן אחיד בכל אזור הקוטב הצפוני. ככל הנראה, המים הקפואים נמצאים בעומק של לא יותר מ-30 סנטימטרים מתחת לפני הקרקע. כמות זו של מים מעלה את האפשרות שבעבר מאדים היה חם יותר, והתקיימו עליו חיים מיקרוסקופיים.

הממצאים פורסמו בכתב העת Science, ולצורך המחקר נעשה שימוש בתצלומים שצילמו החלליות מארס גלובל סרוויר ומארס אודיסי – שתיהן מקיפות עדיין את מאדים. מארס אודיסי גילתה לראשונה עדויות על מים בקוטב הדרומי של מאדים ב-2002. המדענים מצאו כשליש יותר מים באזור הקוטב הצפוני לעומת הכמות שהתגלתה עד כה בקוטב הדרומי.


סלע שכבות שנחקר על ידי אופורטיוניטי, פברואר 2004. בכדור הארץ סלעים כאלה נוצרים בהדרגה משקיעה של חומרים לקרקעית גוף מים במשך מיליוני שנים.
המקפת לסקר מאדים מצאה ב-2008 בשולי ההרים קרחונים המכילים כמויות גדולות של קרח, טמונים מתחת לשכבת הקרקע. שכבת קרח זו דומה במאפייניה לשכבת הקרחונים העבה שנמצאה מתחת לכיסוי סלעי באזור אנטארקטיקה.

2 years ago
1
2 years ago
1
2 years ago
1
2 years ago
1

+youtube כוכב מאדים

Open in New Window
2 years ago
1
2 years ago
1
2 years ago
1
2 years ago
1