קרינה

ניר טוילי

מעגל קטלני

צ'רנוביל, אוקראינה, הלילה שבין ה-25 ל-26 באפריל 1986.
פיצוץ אדיר החריד את שמי הלילה בעיירה צ'רנוביל. כיפת הכור הגרעיני לייצור אנרגיה התרוממה באוויר והעיפה את גג הבניין. שריפה גדולה התלקחה בעקבות הפיצוץ. לא היו אלה פיצוץ ושריפה "רגילים". ענן רדיו-אקטיבי קטלני עלה מהכור והתפשט לאוויר הסביבה. בני אדם, בעלי חיים וצמחים נפגעו באופן מידי, אך תוצאות התאונה הגרעינית הזו יורגשו עוד שנים ארוכות – גם הרחק ממקום הפיצוץ. זיהום הסביבה בקרינה רדיו-אקטיבית התפשט במעגל רחב וכיסה שטחים נרחבים ברדיוס של מאות קילומטרים. מיליוני אנשים שנחשפו לקרינה בצורה ישירה או עקיפה יחלו בסרטן ובמחלות קשות אחרות. הקרקע, צמחי המזון ומקורות המים זוהמו ויחלפו עוד עשרות שנים עד שניתן יהיה להשתמש בהם.

אסון צ'רנוביל לימד את העולם שיעור קשה וחשוב על מימדי הסכנה שבשימוש בקרינה רדיו-אקטיבית.


קרינה ובריאות
אנו חשופים לקרינה כל הזמן, במשך כל חיינו. כיצד משפיעה החשיפה לקרינה על הבריאות שלנו?

דבר זה תלוי בסוג הקרינה, בעצמתה ובמשך הזמן שאנו חשופים אליה. באופן כללי, ככל שהאנרגיה של הקרינה גבוהה יותר, כך הסיכון לבריאותנו גדול יותר. לכן, חשיפה לקרינה מייננת היא המסוכנת ביותר לבריאותנו. סכנותיה של הקרינה הלא מייננת, שהאנרגיה שלה נמוכה יותר, פחותות, אך גם לה עלולה להיות השפעה מזיקה על בריאותנו.

קרינה זה סכנה

חשיפה לקרינת השמש אוהבים להיות בשמש? אכן, בארץ שלנו יש שמש בשפע, ואנו נהנים מאורה ומחומה, אבל החשיפה לשמש עלולה גם להזיק לבריאות שלנו.

הקרינה העל-סגולה (UV), שמקורה בשמש, היא קרינה מייננת בעלת אנרגיה גבוהה. הקרינה העל-סגולה עלולה לגרום לשינויים בחומר התורשתי המצוי בתאי הגוף ולנזקים אחרים בתאים.

נזקי בריאות
הנפגעים העיקריים בגוף שלנו מהחשיפה לשמש הם האזורים החשופים ביותר - העור והעיניים:

עור – כוויות שמש וחשיפה לקרינה על-סגולה גורמות להזדקנות העור ולהופעת כתמים ונמשים. חשיפה רבה לקרינה העל-סגולה מגבירה את הסיכון לחלות במחלה מסוכנת מאוד – סרטן העור.

עיניים – חשיפה לקרינה העל-סגולה עלולה לגרום לנו, כשנתבגר, לטשטוש הראייה או אפילו לעיוורון. מחלת עיניים זו נקראת יָרוֹד (קָטָרַקְט).

לנו, הילדים, חשוב במיוחד להיות חכמים בשמש!



אנו, הילדים, נמצאים בשמש יותר מהמבוגרים. עד גיל 18 אנחנו ניחשף לרוב הקרינה העל-סגולה (כ-80%) מכל הקרינה שניחשף אליה במשך חיינו! לכן לנו חשוב במיוחד להיזהר מחשיפה לקרני השמש.

רגע של התבוננות
עכשיו כשאתם יודעים, התבוננו מחדש באנשים סביבכם.
כמה מהאנשים דואגים לעצמם ונמנעים מלחשוף את עורם לשמש? איך הם עושים זאת?

למי אין טלפון סלולארי?
השימוש בטלפון הסלולארי החל רק בשנים האחרונות, אך כידוע הוא התפשט במהירות רבה, וגם ילדים רבים משתמשים בו. הטלפון הסלולארי מכיל משדר ומקלט, הפולטים וקולטים קרינה בתחום הרדיו והמיקרו. ההשפעה של קרינה זו היא חימום הגוף. כאשר אנו מצמידים את המכשיר לאוזננו, הקרינה שלו עשויה לחדור אל המוח.



ככל שהשימוש בטלפון הסלולארי מתרחב, החברות הסלולאריות מציבות יותר ויותר אנטנות סלולאריות. האנטנות האלה מעלות את החשש: האם הקרינה מן הטלפונים הסלולאריים ומן האנטנות הסלולאריות מזיקה לבריאות שלנו?

הולכים "על בטוח" - שומרים מרחק
עד כמה שידוע, הסכנה הוודאית היחידה לבריאות שלנו מן הטלפונים הסלולאריים היא תאונות דרכים שנהגים גורמים כאשר הם מדברים בטלפון בזמן הנהיגה...

עד כה לא הוכח כי הקרינה שנפלטת מן הטלפונים הסלולאריים מזיקה לבריאות. השפעת השימוש בטלפון הסלולארי על טמפרטורת המוח היא קטנה מאוד, ולא הוכח גם קשר בין מחלת הסרטן לבין השימוש בטלפון.

אך, שימו לב:
מכיוון שההשפעה של השימוש בטלפון הסלולארי על הבריאות שלנו עדיין אינה ברורה, מוטב להיזהר!

ובמיוחד – חשוב שייזהרו הילדים שבינינו, כי ראשם קטן יותר ולכן המוח שלהם חשוף יותר לקרינה.

קרני רנטגן וקרינה רדיו-אקטיבית

קרניים חודרות
האם עשו לכם פעם צילום שיניים? אם כן, בוודאי שמתם לב שלפני הצילום הניחו על החזה שלכם מעין "סינר" כבד. תפקידו של "סינר" זה הוא להגן על הגוף שלכם מפני ההשפעות המזיקות של קרינת הרנטגן (קרני איקס), שמכשיר הצילום פולט. האנרגיה של קרני הרנטגן גבוהה מאוד, ולכן הן חודרות בקלות מבעד לעור ולרקמות הרכות שבגופנו ומספקות לנו מידע חשוב על מצב השיניים והעצמות. ה"סינר" מכסה חלקי גוף שאין צורך לצלם, וכך הם מוגנים מפני הקרינה המזיקה.


צילום רנטגן של השיניים

בדומה לקרינת רנטגן, גם הקרינה הרדיו-אקטיבית היא קרינה מייננת, בעלת אנרגיה גבוהה, העלולה לגרום בגופנו לשינויים בחומר התורשתי שבתוך התאים ולהגביר את הסיכון להתפתחות של מחלות ממאירות.

הקרינה הרדיו-אקטיבית נפלטת בתהליך ההתפרקות של חומרים מסוימים - חומרים רדיו-אקטיביים (כגון: אוראניום או רדון). גם לה יש שימושים חשובים ברפואה, בתעשייה ובמדע.

הקרינה הרדיו-אקטיבית יכולה לפגוע בנו ישירות, דרך העור, אך אנו עלולים להיחשף אליה גם כשאנו שואפים אוויר (למשל: גז הרדון) או כשאנו בולעים מזון ומים המכילים חלקיקים רדיו-אקטיביים. חלקיקים אלה מתפרקים ופולטים קרינה רדיו-אקטיבית בתוך הגוף.




סמל הקרינה הרדיו-אקטיבית

כדי להפחית את הסכנות של חשיפה לקרני רנטגן ולקרינה רדיו-אקטיבית בשימוש רפואי, תעשייתי, או מדעי, עושים שלושה דברים:

  • מקפידים שהחשיפה תהיה קצרה ככל האפשר.
  • שומרים על מרחק בטוח ממקור הקרינה.
  • מגינים על חלקי הגוף מפני הקרינה.

המשרד להגנת הסביבה הקים עשר תחנות ניטור לקרינה סביבתית ברחבי הארץ. תחנות אלה מודדות באופן רציף את רמות הקרינה הרדיו-אקטיבית באוויר ומסוגלות להתריע באופן מידי על זיהום רדיו-אקטיבי.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה בודק חומרים רדיו-אקטיביים בדוגמאות של קרקע, של מים, של צמחים ושל מזון, ומפקח על בדיקות של גז הרדון.
קרניים מסתוריות

וילהלם רנטגן לא הבין מה פשרה של הקרינה שהתגלתה לעיניו בחדר המעבדה. קרניים בלתי נראות שיצאו מתוך מכשיר שהתקין, חדרו דרך קרטון עבה ושחור שעמד בדרכן וזהרו מאחוריו. אחרי כמה ניסויים נוספים, המדען ביקש מאשתו להניח את כף ידה מתחת למכשיר שפלט את הקרינה והביט בפליאה בתמונת העצמות שהופיעה על לוח צילום. לקרינה המסתורית הזו הוא קרא "קרינת X".

כיום, כמעט שאין אדם בעולם המודרני שלא שמע על הקרינה הזו – הידועה גם בשם "קרינת רנטגן", על שמו של האיש שגילה אותה. זמן קצר אחרי שהתגלתה, החלו להשתמש בה לצרכים רפואיים – לצילום שיניים ולצילום אברים פנימיים של גוף האדם. חלף זמן לא רב עד שהתגלו גם הסכנות שבקרינה הזו ועל הצורך להיזהר מחשיפה אליה.


22 בדצמבר, 1895 ידה של אנה רנטגן, אחד מצילומי הרנטגן הראשונים שנעשו על ידי וילהלם רנטגן

המידע נלקח מתוך אתר סבבה .