התאמת בעל חיים לסביבה טרופית:

היגואר הוא יונק ממשפחת החתוליים המצוי באמריקה הדרומית ובחלקים מאמריקה המרכזית ואמריקה הצפונית. היגואר הוא אחד מארבעה מיני החתולים הגדולים המשתייכים לסוג פנתר, יחד עם הטיגריס, האריה והנמר, והוא היחיד מבניהם שחי באמריקה. היגואר הוא החתול השלישי הכי גדול, לאחר הטיגריס והאריה.

מבחינה חיצונית, היגואר דומה מאוד לנמר, אך גופו חזק, שרירי וגדול יותר. התנהגותו ובית הגידול האופייני לו, דומים יותר לאלו של הטיגריס. בית הגידול המועדף על היגואר הוא יער גשם טרופי, אולם ניתן למצוא אותו גם באזורים מיוערים ובשטחים פתוחים. מבנה הגוף של היגואר מאפשר לו לשרוד בסביבה טרופית מכיוון, שרגליו וידיו של היגואר קצרות וחזקות, ובזכותן הוא מיומן בטיפוס, בזחילה ובשחייה. לסתותיו חזקות מאוד. נשיכתו נחשבת כחזקה ביותר מבין כל בעלי החיים ממשפחת החתוליים, והשנייה בעוצמתה מבין כל היונקים, עוצמה זו מאפשרת ליגואר לחדור חומרים קשים מאוד כמו שריונות של צבים. צבעי פרוותו הם בדרך כלל בצבע חום-צהוב, אך קיימים גם יגוארים בעלי פרוות בגוון חום-אדמדם ושחור. הפרווה מכוסה כתמים דמויי הפרח שושנה, המסווים אותו על רקע היער.

התנהגותו של היגואר בסביבה טרופית היא: בדומה ליתר החתולים, היגואר הוא חיה טורפת, והוא ניזון אך ורק מבשר. היגואר מעדיף טרף גדול, והוא טורף איילים, טפירים, פקארים, כלבים, ואפילו אנקונדות או קיימנים. היגואר הוא בעל חיים יחידאי, כלומר הוא לרוב מתבודד ולא שוהה בחברת בני מינו במשך מרבית השנה.

Comment Stream